החלטה בתיק ע"ע 5789-10-11

1.     לפנינו בקשה לפטור מאגרה בגין ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב- יפו (השופטת רוית צדיק ונציגי הציבור מר ניסים ומר זלינגר; תע"א 4486/09), מיום 24.7.11, בו נדחתה תביעת המועצה הדתית הוד השרון להשבת כספים בגין תוספת שכר ששולמה למבקש.

טיעוני הצדדים

2.     המבקש המטופל בשמונה ילדים, מהם שניים קטינים, מבקש פטור מתשלום האגרה מפאת מצבו הכלכלי והיקף חובותיו לבנק.

המבקש צירף לבקשתו מכתב, מאת עובדת סוציאלית המטפלת במשפחה, המאשר את מצבו המשפחתי והפיננסי וכן דו"ח עדכני מהבנק הכולל את מצב העו"ש וחיובים עתידיים.

המדינה טוענת כי המבקש לא הגיש תצהיר לאימות העובדות בבקשתו וכי אין במסמכים שהגיש כדי לענות על דרישת תקנה 12(א) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח-2008 (להלן: " תקנות האגרות"); בנוסף טוענת המדינה כי החשבון המופיע בדו"ח הבנק הינו מסוג "בנקאות עסקית", כרטיס האשראי המופיע בדו"ח הינו מסוג "חשבון מנהלים" וכי לבני המשפחה חשבונות בנק נוספים; משכך, עמדת המדינה היא כי יש לדחות הבקשה.

לעניין סיכויי ההליך טוענת המדינה כי ספק אם היה מקום להגיש ערעור שכן המבקש זכה בדין ובמסגרת הערעור הוא מנסה לתקוף את החלטת הממונה על השכר בדרך של תקיפת עקיפין, בעניין אשר כלל לא נדון בערכאה הדיונית. לגופו של ערעור טוענת המדינה כי סיכוייו נמוכים מאחר והחלטת הממונה על השכר להפסיק את תשלום התוספת החורגת ששולמה למבקש ולהעמיד את שכרו על השכר החוקי הינה החלטה מנהלית סבירה, עניינית ומידתית וקשה יהיה לעמוד בנטל הכבד הנדרש להביא לביטולה.

דיון והכרעה

3.     על מהות האגרה המשולמת עם פתיחת הליך הבהיר רשם בית המשפט העליון את הדברים הבאים:

     "אגרה כוללת שילוב של מרכיב 'מס' בסכום הנגבה, כמו גם של מרכיב 'מחיר' (...). האגרה הינה תשלום חובה הנגבה בגין שירות (...). במובן זה, אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך להשליש לידי אוצר המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט" .

4.     נקיטת הליך בערכאת שיפוט טעונה תשלום אגרה המהווה תנאי לפתיחה ההליך. הטעם לכך הוא כפול: ראשית - בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השרות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית - תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. בצד ההוראה הכללית בדבר חובת תשלום אגרה, קובעות תקנות האגרות חריגים - האחד, לסוגי בעלי דין (תקנה 3) והשני, לסוגי עניינים (תקנה 4). חריגים אלה נועדו ליצור איזון בין המטרות העומדות ביסוד הדרישה לשלם אגרה לבין זכותו הבסיסית של כל אדם לגישה לערכאות השיפוט .

משמעותו של מתן פטור מתשלום אגרה היא הטלת הוצאות משפטיות של ניהול התובענה על קופת הציבור ומשכך מתן פטור יהא המוצא האחרון ורק למי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם את האגרה .

5.     תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת:

"(א)  בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב)     הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג)      ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)   החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2)   הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג ל חוק ההוצאה לפועל , התשכ"ז-1967;

(3)   הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 ל פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד)     קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)."